מערכות בריאות מתמודדות עם אתגרים קשים, הנובעים בעיקר מהתבגרות האוכלוסייה ו"מגיפת" החולי הכרוני, לצד צנע כלכלי גובר וצרכנות חדשה ותובענית. אין ספק שהרחבה והכפלה של מודל העשייה הרפואית הנוכחי לא יספקו מענה בר קיימא לאתגרי מערכות בריאות. נראה שמענה לסוגיות המרכזיות דורש התמודדות אחרת לקידום אורח חיים בריא, למניעת חולי, למיקוד מאמצים מבוססי מידע ולניבוי סיכון לחולי ולהידרדרות ושיקולי עלות תועלת, לצד מיקוד ברפואה מותאמת אישית ושימוש בכלים חדשניים לתכנון ארגוני ארוך טווח ופריסת שירותים.

ארגוני הבריאות בישראל השכילו לבסס מערכות הכוללות מידע קהילתי, אשפוזי וארגוני בהיקף ובעומק שאין לו אח ורע במערכות מקבילות בעולם. לצד יכולות אלה מעמיקה הנגישות לנתונים מגוונים, כולל נתוני תיק רפואי, נתוני מעבדה ודימות, מידע גנומי, נתונים כלכליים ותקשורת זמינה מקרוב ומרחוק. ניטור עצמי בבריאות ובחולי הופך זמין, נגיש ונפוץ. נכונות גוברת של מטופלים ולקוחות בריאים לשתף את ארגון הבריאות שלהם במידע ונתוני ניטור אישיים לצד יכולת מתפתחת לתקשר ולעבד ביעילות ובמהימנות כמויות מידע גדולות פותחים אופקים חדשים להתנהלות אפקטיבית קלינית וכלכלית במניעת חולי ובטיפול מכוון, ממוקד אישית, למניעת הידרדרות, אשפוז ותמותה.

מחלקות המחקר ומכון כללית למחקר מפתחים כלי תכנון והתערבות מבוססי מידע, מלווים את הטמעתם ועוקבים אחר תוצאותיהן. נציג יכולות מבוססות מערכות תקשורת ומידע שפותחו בכללית. יוצגו תכניות התערבות ברפואה מונעת, ומניעת הידרדרות. יוצגו כלי ניבוי ארגוניים בתחום רצף טיפול וגישות להתערבות מותאמת אישית בסרטן ובחולי כרוני. נדגיש ונדגים שימוש במערכות וכלי מידע לשיקוף שימושים ולתכנון ארגוני ארוך טווח. הניסיון המצטבר בעולם ובארץ מאפשר לקבוע, שמערכות המידע והתקשורת ישפרו באורח חד משמעי את הקיימות של מערכות בריאות והתאמתן לצרכנות עכשווית.